Pizza: פענוח השורשים העתיקים של השם פיצה
מקור המילה "PIZZA" (עוגה/פשטידה) הוא באיטלקית, למרות הויכוח בין הבלשנים לאורך ההיסטוריה לגבי מקור השם. כשאתם נמצאים בנאפולי אין בכלל ויכוח מי המציא את השם "PIZZA". יש בלשנים הטוענים שמקור המילה הוא ביוון העתיקה שם היא נקראה "PITTA", ובלשנים אחרים לעומתם טוענים שמקור השם הוא בגרמאניה של ימי הביניים שם היא נקראה "BEZZO" שמשמעותה "נגיסה" דבר אחד מנצח וברור הוא שהפיצה מזוהה עם איטליה, וחסל ויכוח בעניין!
מקור השם "פיצה" הוא מסע מרתק שלוקח אותנו אחורה לאורך מאות שנים של חילופי תרבות ואבולוציה קולינרית. ניתן לאתר את האטימולוגיה של המילה בימי קדם.
תיאוריה פופולרית אחת מציעה שהמונח "פיצה" מקורו במילה הלטינית "picea", שמשמעותה "השחרה" או "קלויה". הכוונה היא לשיטת הבישול שבה לחם שטוח היה קלוי או נאפה על אבנים חמות. הרומאים, הידועים באהבתם לחמים שטוחים, הציגו כנראה את המושג הזה כשהם התפשטו ברחבי אירופה.
תיאוריה נוספת מצביעה על המילה היוונית "פיטה", המתייחסת ללחם שטוח העשוי מקמח חיטה. כשהיוונים סחרו וקיימו אינטראקציה עם תרבויות שונות, כולל הרומאים, מאמינים שהמושג של הלחם השטוח עשה את דרכו לאיטליה.
בלשנים אחרים לעומתם טוענים שמקור השם פיצה הוא בגרמאניה של ימי הביניים שם היא נקראה "BEZZO" שמשמעותה "נגיסה" דבר אחד מנצח וברור הוא שהפיצה מזוהה עם איטליה, וחסל ויכוח בעניין!
עם זאת, הפיצה המודרנית כפי שאנו מכירים אותה היום באמת הופיעה בנאפולי, איטליה, במהלך המאה ה-18. במקור זה היה מנה פשוטה המורכבת מקרום דק ומעליו עגבניות, שום, שמן זית ולפעמים גבינה. גרסה מוקדמת זו של פיצה הייתה ידועה בשם "פיצה מרינרה" או "פיצה מרינרת".
המונח "פיצה" עצמו זכה להכרה נרחבת בנאפולי ולבסוף התפשט לאזורים אחרים באיטליה ובעולם. כשהמהגרים האיטלקים היגרו לארצות הברית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הם הביאו את המסורות הקולינריות שלהם, כולל פיצה. הפופולריות שלו גדלה באופן אקספוננציאלי, מה שהוביל להקמת פיצריות ולהכרה עולמית במנה המענגת הזו.
לסיכום, השם "פיצה" מקורו במילים לטיניות ויווניות עתיקות, שהתפתחו עם הזמן והפכו לשם נרדף למאכל האיטלקי האהוב שאנו נהנים ממנו כיום. המסע שלו מלחם שטוח עתיק לפיצה המודרנית הוא עדות לכוחם של חילופי תרבות והמשיכה המתמשכת של יצירת המופת הקולינרית הזו.
